במחקר זה כימתו לראשונה חוקרים מהטכניון את הגורמים לליקויים בבניה בישראל והגיעו לממצאים קשים מאד, עפ”י מחקרם  45% מהליקויים נעוצים בשיטות עבודה, 34% בכוח אדם, 19% בניהול  ו2% במכשירים וחומרים לא טובים. בנוסף לכך בדקו החוקרים מי הם האחראים ליצירת הליקויים האלה וגילו שב28% מהמקרים אחראיים פועלי השלד, ב 24%  מהמקרים אחראים מנהלי השלד, ב:  28% בעלי מקצוע אחרים טייחים מהנדסים ועוד, ב: 7% פועלי גמר בתחום השרברבות, ב:9% פועלי גמר בתחום הריצוף וב 9% פועלים כללים. עד לכאן הממצאים.  

את המחקר ביצעו החוקרים על מבנים שניבנו על ידי חברות בניה מוסמכות בתקן ISO-9000, לא מן הנמנע להניח שבבניה הפרטית למגורים על ידי הקבלן הבודד המצב לא יותר טוב, ראוי לציין שחלק גדול מהליקויים לא ברי תיקון והדיירים יצטרכו להתרגל לחיות איתם. החוקרים סיכמו באופן אמפירי את כל מה שהעוסקים בתחום התכנון והבניה יודעים מזה שנים רבות וכמובן גם הדיירים שמשלמים את המחיר תרתי משמע. 

התמונה שמציגים החוקרים במחקרם מייצגת תמונה בעייתית הממחישה עד כמה ענף הבניה בישראל לקוי כששורש הבעיה נעוץ בטכנולוגיות (שיטות עבודה) ובכוח אדם לא מיומן שמועסק בתחום, רוב העובדים אינם עוברים הכשרה במסגרות פורמליות לעבודת הבניה ולומדים אותה תוך כדי תנועה, הם מעתיקים טעויות מפועלים אחרים ויצירתיים ביצירת טעויות משל עצמם. כאן נוצרת על פי המחקר מערכת תלת שלבית, הליקויים מתחילים בפועלים המכונים במחקר “יוצרי הליקויים”, אחריהם באים מנהלי העבודה והעובדים שבאים לבנות בשלבים מאוחרים יותר אך מעדיפים להתעלם מהליקויים ומכונים במחקר “הפוסחים על הליקויים” ובסוף מגיעים “חושפי הליקויים” בד”כ הדיירים.

הסבר נוסף לכשלים בבניה נותנים החוקרים בסיכום המאמר: “אנו חייבים לזכור שמוצרים שנבנים אחד אחד בידיים הם בגדר אבטיפוס, שהוא מוצר פגום בהגדרה, בתעשיית המכוניות למשל, מייצרים בתחילה מכוניות אב טיפוס לבחינה ושיפור לפני יצור המוני. בענף הבניה מוסרים את אבות הטיפוס עם כל הכשלים והטעויות ישירות למשתמש”. 

הדרך שבה מציעים החוקרים לפעול כדי להקטין את כמות הכשלים הינה פיקוח, פיקוח הדוק יותר של מהנדסים ומפקחים על תהליך הבניה. פיקוח הדוק יותר יוכל למנוע חלק מהכשלים אבל לא ייתן פתרון אמתי לבעיה. 

אני מצטרף לדעת החוקרים, אכן ענף הבניה למגורים בישראל בעייתי. אנחנו המתכננים יכולים לתכנן ולעצב יצירתית על הנייר בית עפ”י רצונותיו וחלומותיו של הלקוח עם מירב ההקפדה על הפרטים, לעבד את התכניות בתוכנות דו ותלת מימדיות המתקדמות ביותר וליצר מודל במדפסת תלת מימדית אבל… היישום, הביצוע בשטח נמצא הרחק מאחור בעידן טכנולוגי אחר, עידן עתיק ומסורתי בניה בטיט, בלוקים ובלבנים … טיח ובטון, פער זה בין התכנון לביצוע לא מביא את היצירתיות התכנונית, רצונות הלקוח ואיכות המוצר לידי ביטוי בשטח ולתוצאה שאליה ביקשנו להגיע. פיקוח הדוק יותר על בניה בעייתית בטכנולוגיות מיושנות ומסורתיות לא יקדם את ענף הבניה לעידן הטכנולוגי והמודרני של היום כמו בשאר התחומים ולא יפתור את הבעיה. “טיפשות זה לעשות את אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות בכל פעם” (אלברט איינשטיין). טכנולוגית הבניה הפרטית למגורים צריכה להתקדם לעידן שלנו העידן הטכנולוגי, רק אז יהיה מתאם (קורלציה) בין התכנון לביצוע ולאיכות הנדרשת. 

טכנולוגיות בניה מודרניות קיימות וממשיכות להתפתח בעולם מזה שנים רבות, טכנולוגיות אלו מבוססות על שימוש באלמנטים מפלדה, במיוחד בתחום הבניה הציבורית והמסחרית: שדות תעופה, מוזאונים, מגדלי משרדים ומגורים, אולמות קונצרטים,  גשרים ועוד, חלקם אייקונים אדריכליים עולמיים כדוגמת מגדל אייפל, מוזאון גוגנהיים בבילבאו ספרד, מרכז פומפידו בפריס, אצטדיון האולימפיאדה בבייג’ין, מגדל בורג’ אל ערב בדובאי ועוד רבים אחרים. המייחד את טכנולוגיות הבניה המודרניות של היום במרבית מהפרויקטים האלה הינה בניה בהרכבה. רכיבי בניה מפלדה וחומרים נוספים מיוצרים במפעלי תעשיה ממוכנים ומתקדמים תחת בקרת איכות קפדנית כסגמנטים מוכנים להרכבה ומובלים לשטח להרכבה מהירה. דוגמה דרמתית למהירות בניה בהרכבה נמצאת בסין  בה הוקם מבנה מגורים ומשרדים בן 57 קומות ב 19 יום בלבד.  

תכנון מודרני על בסיס אלמנטים מפלדה פותח אפשרויות לבניה מתוחכמת ויעילה עם מגוון רב של אפשרויות לעיצוב ארכיטקטוני, וגמר, כמוכן קונסטרוקציית הפלדה מאפשרת שימוש במינימום עמודים משום האפשרות למפתח גדול ביניהם ובכך יוצרת חלל אדריכלי נקי, פתוח ובלתי מוגבל לשימוש, חלוקה ועיצוב פנים. זאת במידה רבה יותר מאשר בכל שיטת בניה אחרת. 

כאשר אנו מסתכלים על ההיסטוריה האנושית אנו רואים מגמה ברורה, הבניה הציבורית עם ההשקעה הפוליטית, התכנונית, הכספית והטכנולוגית משכה אתה למעלה את הבניה הפרטית. בניית ההרמונות של העולם העתיק והכנסיות פיתחה את טכנולוגית הבניה שהגיע לבית הפרטי מאוחר יותר.

גם בעידן המודרני הציבורי השפיע על הפרטי ומשך אותו למעלה: תכנית החלל האמריקאית  פיתחה את המדע והטכנולוגיה שמגיע היום לכל בית. 

מגמה זו של השפעה טכנולוגית מהציבורי לפרטי מן הסתם תמשך גם בעתיד. טכנולוגיות הבניה המודרניות האופייניות לבניה הציבורית איכותית בעולם  המבוססות על רכיבי פלדה וחומרים אחרים  מוכנים להרכבה קיימת בבניה הפרטית יוקרתית למגורים בעולם. אני מעריך שתהליך זה ימשיך ויגבר בעתיד גם בישראל ושוק הבניה הפרטית למגורים יפתח לטכנולוגיות החדשות עם תוצרים איכותיים וייחודיים יותר כמו בענפי טכנולוגיה מתקדמים אחרים.